לפרוביוטיקה יש בדרך כלל השפעה מסוימת בשיפור החסינות. פרוביוטיקה היא מיקרואורגניזמים פעילים מועילים שיכולים לטפיל את גוף האדם. הם יכולים להפעיל את מערכת החיסון האנושית ולקדם תאי חיסון לבצע את הפונקציות שלהם, ובכך להשיג השפעות אנטיבקטריאליות ואנטי-ויראליות מסוימות. עם זאת, יש לציין כי פרוביוטיקה לא תגביר את תאי החיסון, אלא רק תהיה בעלת אפקט הפעלה מסוים.
התפקידים העיקריים של פרוביוטיקה הם לווסת פלורת מעיים, לווסת את מחזור הדם האנטוהפטי וקידום עיכול המזון. שימוש קבוע באנטיביוטיקה, הרגלי אכילה לקויים, מחלות במערכת העיכול וכדומה עלולים אף הם להפחית את מספר הפרוביוטיקה במעי האנושי, וכתוצאה מכך תסמינים לא נוחים של חוסר איזון בפלורה במעיים כגון הפרעות עיכול. בחיי היומיום ניתן להשלים פרוביוטיקה באמצעות מתן דרך הפה, כמו יוגורט עשיר בפרוביוטיקה פעילה. עם זאת, עבור אנשים הסובלים מחוסר איזון של פלורת המעיים, מחלות מערכת העיכול וכדומה, מומלץ להישמע לעצת הרופא להשלים פרוביוטיקה רפואית ופרה-ביוטיקה לטיפול. יחד עם זאת, שימו לב לתזונה מאוזנת ולפעילות גופנית מתאימה, שיהיו לה יתרונות מסוימים גם בטיפול במחלה.
תפקיד הפרוביוטיקה בשיפור החסינות מוגבל. אם אתה רוצה לשפר את הכושר הגופני שלך, חשוב יותר לפתח הרגלי עבודה ומנוחה טובים, הרגלי אכילה, הרגלי חיים וכו'. לשמור על תפקוד מערכת החיסון שלך. מומלץ לפנות לאבחון וטיפול רפואי בזמן לאחר המחלה. אסור ליטול תרופות באופן עיוור.
כיצד פרוביוטיקה משפרת את החסינות?
1. לבנות חיבור
פרוביוטיקה נושאת אנטיגנים רבים על פני השטח שלהם. לאחר הכניסה לגוף האדם, הם יזהו זה את זה ויצרו מגע ישיר עם הנוגדנים הנישאים על ידי לימפוציטים, תאים דנדריטים, תאי M ותאי גביע. באותו הזמן.
פרוביוטיקה יכולה גם לבצע חילוף חומרים של חומצות שומן קצרות שרשרת (חומצה אצטית, חומצה פרופיונית וחומצה בוטירית), להפריש חומרים פעילים מסוימים (-aminobutyric acid GABA, 5-hydroxytryptamine 5-HT, אנזימים מסוימים וכו') ולבסס את מערכת החיסון. מגע עקיף.
2. לקחת יוזמה לתקוף
כאשר חיידקי ריקבון וחיידקים פתוגניים מתרבים בצורה מוגזמת במעיים, האיזון המקורי של פלורת המעיים חייב להישבר, ובעיות בריאותיות שונות נוטות להתרחש.
פרוביוטיקה מהווה מחסום קרום חיידקי על ידי היצמדות לפני השטח של רירית המעי, ומספר רב של פרוביוטיקה וחיידקים פתוגניים מתחרים על עמדות התקשרות ומצעי תסיסה נפוצים במעי.
הוא גם מפריש חומרים בעלי פעילות קוטל חיידקים ומוציא חיידקים מזיקים מהגוף באמצעות סילוק ישיר של חיידקים מזיקים או לאחר הידבקות איזואלקטרית, דרך צואה וכדומה, כך שחיידקים מזיקים לא יכולים לשרוד במעיים.
3. פיקוד על המצב הכללי
פרוביוטיקה תגרום לאפיתל המעי להפריש מוצין ולשמור על קשרים צפופים בין תאי אפיתל, למנוע מפתוגנים לפלוש לגוף האדם מהמעיים ולהפריש פפטידים אנטיבקטריאליים ובקטריוצינים הפועלים ישירות על פתוגנים במעיים.
במקביל, הוא מכוון לימפוציטים (תאי B ותאי T) לייצר נוגדנים ומקצה אינטרפרונים לחלוקת תאים, ובכך מייצר חסינות הומורלית ותאית.
בנוסף, פרוביוטיקה תשלח גם גורמים פעילים כדי "להסוות" אותם כגורמים מווסתים של מערכת החיסון, להפעיל תפקודים חיסוניים לא ספציפיים ולווסת את מערכת החיסון בטווח התפקוד המתאים. זה לא רק מבטיח הרג בזמן של פתוגנים, אלא גם לא תוקף בטעות פרוביוטיקה וחיידקים סימביוטיים במעיים.
4. התקפה הגנתית
חומצה בוטירית המיוצרת על ידי פרוביוטיקה במהלך תסיסת מעיים היא מקור האנרגיה העיקרי לתאי אפיתל מעיים. עם מספיק אנרגיה, תאים אלו יכולים למלא את תפקידם במלואם ב"הגנה על הבית והמדינה".
יתר על כן, התפתחות פלורת המעיים ורקמת הלימפה הושלמה בשלבים המוקדמים של חיי האדם. אם התבססות פלורת המעיים מושפעת מחסרים אוטואימוניים או מגורמים אחרים, תוספת פרוביוטית מתאימה תתרום להתפתחות והבשלה של מערכת החיסון.
פרוביוטיקה יכולה גם לווסת את תפקוד מערכת החיסון באמצעות אינטראקציה עם המערכת האנדוקרינית ומערכת העצבים. החומרים הפעילים המיוצרים על ידי חילוף החומרים של פרוביוטיקה מועברים ישירות לאיברים רחוקים מהמעיים כמו הכבד והמוח, ומכניסים את כל המערכת החיסונית של הגוף למצב לחימה אופטימלי.
